Vayedaber

Simple Havroutah

Zva'him

Daf 56a

אוֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע עַל רוֹחַב מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ

Traduction

an area whose length is 187 cubits by 135 cubits in width.

תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן כָּל הָעֲזָרָה הָיְתָה מֵאָה שְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע עַל רוֹחַב מֵאָה שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ אֲמַר לֵיהּ הָכִי אָמַר לִי אַבָּא כְּגוֹן זֶה כֹּהֲנִים נִכְנָסִין לְשָׁם וְאוֹכְלִין שָׁם קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְשׁוֹחֲטִין שָׁם קָדָשִׁים קַלִּים וְחַיָּיבִין מִשּׁוּם טוּמְאָה

Traduction

A tanna taught a baraita before Rav Naḥman: The entire Temple courtyard was 187 cubits in length by 135 cubits in width. Rav Naḥman said to the tanna: My father said this to me: In an area such as this, the priests enter there and eat offerings of the most sacred order there, and slaughter offerings of lesser sanctity there, and are liable due to entering in a state of ritual impurity.

Rachi non traduit

ה''ג תני תנא קמיה דרב נחמן כל העזרה היתה אורך קפ''ז על רוחב קל''ה אמר ליה הכי אמר לי אבא כו':

ואוכלין שם קדשי קדשים. דהכי הוא דהוה קדושה בקדושת חצר אהל מועד לאכילת קדשי קדשים וטפי מהכי לא קדיש עזרה והוא חלל כל העזרה ובתוכו היכל ואולם ובית קדשי הקדשים והתא לאחורי בית הכפורת וי''א אמה אויר מאחוריו:

ושוחטין שם קדשים קלים גרסינן וחייבין עליו משום טומאה:

לְמַעוֹטֵי מַאי אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי חַלּוֹנוֹת דְּלָתוֹת וְעוֹבִי הַחוֹמָה תְּנֵינָא הַחַלּוֹנוֹת וְעוֹבִי הַחוֹמָה כְּלִפְנִים

Traduction

The Gemara asks: These specific dimensions serve to exclude what? If we say they are stated to exclude the windows, doors, and thickness of the wall, we learn the opposite in a mishna (Pesaḥim 85b): The windows in the wall and the thickness of the wall are considered as though they are inside the Temple courtyard.

Rachi non traduit

החלונות. עובי חלל החלונות שבחומות העזרה סביב מבפנים ועובי החומה בראשה למעלה:

תנינא. דקדישי והיכי מצי למעוטינהו:

וְאֶלָּא לְמַעוֹטֵי לְשָׁכוֹת וְאִי בְּנוּיוֹת בַּחוֹל וּפְתוּחוֹת לַקֹּדֶשׁ וְהָתְנַן תּוֹכָן קוֹדֶשׁ מִדְּרַבָּנַן

Traduction

But rather, they are stated to exclude the chambers in the Temple courtyard. The Gemara asks: And if it is referring to chambers that are built in the non-sacred area, which is outside this designated space, and open to the sacred area, but didn’t we learn in a mishna (Ma’aser Sheni 3:8): The inside of chambers that are built in the sacred area but are open to the non-sacred area is non-sacred, but their roofs are sacred. If they are built in a non-sacred area and open to a sacred area, their interior is sacred and their roofs are non-sacred? The Gemara answers: They have sanctity by rabbinic law.

Rachi non traduit

ה''ג אלא למעוטי לשכות אי דבנויות בחול ופתוחות לקדש:

הא אנן תנן תוכן קדש. וליחייב עלייהו משום טומאה:

וּדְאוֹרָיְיתָא לָא וְהָתַנְיָא לְשָׁכוֹת בְּנוּיוֹת בַּחוֹל וּפְתוּחוֹת לַקֹּדֶשׁ מִנַּיִן שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לְשָׁם וְאוֹכְלִים שָׁם קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וּשְׁיָרֵי מִנְחָה תַּלְמוּד לוֹמַר בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד יֹאכְלוּהָ הַתּוֹרָה רִיבְּתָה חֲצֵירוֹת הַרְבֵּה אֵצֶל אֲכִילָה אַחַת

Traduction

The Gemara asks: And do they not have sanctity by Torah law? But isn’t it taught in a baraita: With regard to the chambers that are built in the non-sacred area of the Temple Mount and open to the sacred area, from where is it derived that the priests enter there and eat there offerings of the most sacred order and the remainders of meal offerings? The verse states with regard to a meal offering: ''It shall be eaten without leaven in a holy place; in the courtyard of the Tent of Meeting they shall eat it.'' (Leviticus 6:9). The verse could have simply stated: ''In a holy place,'' which indicates the courtyard. By also stating: ''In the courtyard of the Tent of Meeting,'' the Torah amplified many courtyards with one type of eating, i.e., of the meal offering. If the chambers do not have sanctity by Torah law, the Sages would not have permitted the priests to eat offerings of the most sacred order there.

Rachi non traduit

שהכהנים נכנסין לשם ואוכלין שם קדשי קדשים ושירי מנחה תלמוד לומר בחצר אהל מועד כו'. ול''ג ושוחטין שם קדשים קלים הכא וגם שאר לשון הכתוב בספרים שבוש הוא וכן הגהתי מספרו של רבינו:

חצרות הרבה. במקום קדוש בחצר אהל מועד:

אָמַר רָבָא לַאֲכִילָה שָׁאנֵי

Traduction

Rava said: The halakha concerning eating is different. The Torah specifically includes these chambers in addition to the Temple courtyard itself for eating offerings of the most sacred order. By contrast, with regard to slaughtering offerings of lesser sanctity and the punishment for entering the courtyard in a state of ritual impurity, these chambers are not considered sacred by Torah law.

Rachi non traduit

לאכילה שאני. דרבי בה קרא חצרות הרבה:

אֲבָל לְעִנְיַן טוּמְאָה לָא וְהָתַנְיָא לְשָׁכוֹת הַבְּנוּיוֹת לַחוֹל וּפְתוּחוֹת לַקּוֹדֶשׁ כֹּהֲנִים נִכְנָסִין לְשָׁם וְאוֹכְלִין שָׁם קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְאֵין שׁוֹחֲטִין שָׁם קָדָשִׁים קַלִּים וְחַיָּיבִין מִשּׁוּם טוּמְאָה

Traduction

The Gemara asks: But with regard to ritual impurity, is one not liable to receive karet for entering these chambers? But isn’t it taught in a baraita: With regard to the chambers that are built in the non-sacred area and that open to the sacred area, priests enter there and eat offerings of the most sacred order there, but may not slaughter offerings of lesser sanctity there, and are liable to receive karet due to ritual impurity if they enter there while ritually impure?

Rachi non traduit

ואין שוחטין שם קדשים קלים. דהא בעינן לפני אהל מועד למעוטי צדי צדדין:

לָאו אָמְרַתְּ אֵין שׁוֹחֲטִין תְּנִי נָמֵי אֵין חַיָּיבִין

Traduction

Rava could answer: Did you not say in the baraita that they may not slaughter offerings of lesser sanctity in those chambers? If so, emend the text of the baraita and teach also: They are not liable to receive karet for entering in a state of ritual impurity.

Rachi non traduit

לאו אמרת. דקתני בה אין שוחטין אלמא לאו קדישי תני נמי אין חייבין משום טומאה:

בִּשְׁלָמָא אֵין שׁוֹחֲטִין בָּעֵינָא כְּנֶגֶד הַפֶּתַח וְלֵיכָּא אֶלָּא אֵין חַיָּיבִין אַמַּאי

Traduction

The Gemara challenges: Granted, the priests may not slaughter there, because slaughtering an offering requires that it be performed before the entrance of the Temple courtyard, and if he slaughters it inside a chamber, it is not. But why would they not be liable for entering there in a state of ritual impurity?

וְלִיטַעְמָיךְ אֵין שׁוֹחֲטִין מִי לָא עָסְקִינַן דְּאִיכָּא שְׁחִיטָה כְּנֶגֶד הַפֶּתַח דְּאִי לֵיכָּא לְמַאי אִיצְטְרִיךְ אֶלָּא אַף עַל גַּב דְּקָא שָׁחֵיט כְּנֶגֶד הַפֶּתַח תְּנִי אֵין שׁוֹחֲטִין מִשּׁוּם דְּלָא קָדֵישׁ תְּנִי נָמֵי אֵין חַיָּיבִין

Traduction

The Gemara answers: And according to your reasoning, when it teaches that they may not slaughter there, are we not dealing even with a case in which there is an act of slaughter performed before the entrance, i.e., the entrance to the chamber directly faced the entrance of the Temple? As if not, for what purpose was it necessary to teach this at all? Rather, even though he slaughters the offering before the entrance, the baraita teaches that a priest may not slaughter offerings in the chambers because that area is not sacred. If so, teach also that they are not liable to receive karet for entering the chambers in a state of ritual impurity, as they are not sacred.

Rachi non traduit

מי לא עסקינן דאיכא שחיטה כנגד הפתח. כשהיה פתחו מכוון כנגד פתחי בית החליפות:

וְלַאֲכִילָה לָא בָּעֵינַן כְּנֶגֶד הַפֶּתַח וְהָתַנְיָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שְׁנֵי פִּשְׁפָּשִׁין הָיוּ בְּבֵית הַחֲלִיפוֹת גּוֹבְהָן שְׁמוֹנֶה כְּדֵי לְהַכְשִׁיר אֶת הָעֲזָרָה לַאֲכִילַת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְלִשְׁחִיטַת קָדָשִׁים קַלִּים אָמַר רָבִינָא סְמִי מִכָּאן אֲכִילָה

Traduction

The Gemara asks: And for eating an offering, do we not require that this take place before the entrance of the Temple courtyard? But isn’t it taught in a baraita: Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: There were two wickets in the Chamber of Knives, and their height was eight cubits; the function of these openings was in order to render fit the entire Temple courtyard for the eating of offerings of the most sacred order, and to render fit all of the Temple courtyard for the slaughter of offerings of lesser sanctity? Ravina said: Remove from here the clause concerning eating. The eating of offerings does not have to take place before the entrance of the Temple courtyard.

וְהָכְתִיב בַּשְּׁלוּ אֶת הַבָּשָׂר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְשָׁם תֹּאכְלוּ אוֹתוֹ קָדְשֵׁי שָׁעָה שָׁאנֵי

Traduction

The Gemara asks: But isn’t it written with regard to the offerings brought at the inauguration of the Tabernacle: ''And Moses said to Aaron and to his sons: Cook the meat at the entrance of the Tent of Meeting; and eat it there'' (Leviticus 8:31). This indicates that the eating of offerings had to be at the entrance of the Tent of Meeting. The Gemara answers: Offerings that were sacrificed only one time are different. Since they were specifically commanded for just that time, one cannot derive from there any halakhot with regard to offerings in general.

Rachi non traduit

קדשי שעה שאני. גזירת הכתוב היתה במילואים אבל קדשי דורות איתרבו כדאמר התורה ריבתה חצרות הרבה:

Tossefoth non traduit

קדשי שעה שאני. דתלאו הכתוב באהל מועד דכתיב (ויקרא ח':
ל''ג) ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים:

אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אֲבוּדִימִי מִנַּיִן לְדָם שֶׁנִּפְסָל בִּשְׁקִיעַת הַחַמָּה שֶׁנֶּאֱמַר בַּיּוֹם הַקְרִיבוֹ אֶת זִבְחוֹ יֵאָכֵל בְּיוֹם שֶׁאַתָּה זוֹבֵחַ אַתָּה מַקְרִיב בְּיוֹם שֶׁאִי אַתָּה זוֹבֵחַ אִי אַתָּה מַקְרִיב

Traduction

§ Rav Yitzḥak bar Avudimi says: From where is it derived that the blood of offerings becomes disqualified at sunset and can no longer be presented on the altar? This is as it is stated in the verse: ''But if the sacrifice of his offering be a vow, or a gift offering, it shall be eaten on the day that he sacrifices his offering [zivḥo], and on the morrow'' (Leviticus 7:16). This means that on the day that you slaughter [zove’aḥ] the offering you sacrifice it on the altar and present its blood. But on the day that you do not slaughter the offering you may not sacrifice it and present its blood.

Rachi non traduit

ביום שאתה זובח אתה מקריב ביום שאי אתה זובח אי אתה מקריב. הכי גרסינן לה בכולה סוגיא כך מצאתי מוגה והכי פירושה ביום הקריבו את זבחו שתהא הקרבה וזביחה ביום אחד ולא מהניא ליה הלנה בראש המזבח לאכשורי לזריקה למחר:

Tossefoth non traduit

מנין לדם שנפסל בשקיעת החמה. פירש בקונטרס דלא מהניא ליה הלכה בראש המזבח לאכשורי למחר לזריקה ותימה הניחא למאן דאמר אין לינה מועלת בראשו של מזבח אלא למאן דאמר מועלת למה לי קרא בלילה אין יכול לזרוק דביום צוותו כתיב (שם ז) ולמחר מיפסיל בעמוד השחר כאימורים וכי תימא דאיצטריך קרא משום אימורין דקיימא לן (לקמן זבחים דף פד.) אם עלו לא ירדו וקמ''ל בדם דירדו ואליבא דמאן אי לר''ג האמר לקמן פרק המזבח מקדש (זבחים דף פג.) דלא ירד אף בדם ואי לרבי יהושע הא אמר דאין המזבח מקדש פסולין שלא ירדו אלא בהקטרה ואם כן קרא דהכא למה לי ויש לומר דאיצטריך קרא לפסול דם בלינה משום דהוה אמינא דלא מיפסיל כי היכי דאין חייבין עליו משום פיגול ונותר ומיהו אין טעם זה נכון והרי עצים ולבונה לר' שמעון (לעיל זבחים דף מו:) דאין חייבין עליהם משום נותר ומיפסלי בלינה היכא דקדשו בכלי ועוד דהוה ליה למימר מנין לדם שנפסל בלינה ויש לפרש שקיעת החמה היינו תחילת שקיעה קודם צאת הכוכבים כדאמר דמשקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ד' מילין בפרק מי שהיה טמא (פסחים צד.) וחשוב יום לענין שמצותן ביום ומפסוק מיותר ממעט ליה הכא מביום הקריבו ובכל דוכתא חשוב יום עד צאת הכוכבים כדאמר אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר ואנחנו עושים במלאכה וחציים מחזיקים ברמחים מעלות השחר ועד צאת הכוכבים ואומר והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה בפ''ב דמגילה (דף כ:) והשתא לא הוי כמו שקיעת החמה דמסכת תענית (דף יב.) כל תענית שלא שקעה עליו חמה אינו תענית וקבלה בידינו בצאת הכוכבים ובמי שהיה טמא (פסחים דף צג:) נמי הכי משמע דנפסל הדם בשקיעת החמה שקודם צאת הכוכבים ארבע מילין דחשיב דרך רחוקה מן המודיעים משום דלא מטי לירושלים עד תחילת שקיעת החמה דקעבר עליה זמן שחיטת הפסח (ואין) לדחות ההיא דמי שהיה טמא רבנן עבוד הרחקה כדי שלא יבא לידי הלנת דם וכדי לזרזם בפסח והעמידו דבריהם במקום כרת והאי דלא חשיב ליה בפסחים בהדי אינך בפ' האשה (דף צב.) ה''נ לא חשיב חתיכת יבלתו והבאתו מחוץ לתחום דלא חשיב אלא דברים של חידוש והא דאמר בשמעתא דנאכלין ליום אחד מחשבים בדמו משתשקע החמה היינו תחילת שקיעה ומדאורייתא ולא צאת הכוכבים דומיא דאימורין ובשר דחשיב לקמן בהדי דם ומשתשקע החמה דלקמן לא הוי כמו משתשקע החמה בעלמא דרגיל רבינו תם לפרש דשקיעה דווקא משמע תחילת שקיעה אבל משתשקע משמע סוף שקיעה משום דקשה ליה דבסוף פרק במה מדליקין (שבת דף לד:) משמע משקיעת חמה עד לילה תלתא ריבעי מיל ובפרק מי שהיה טמא (פסחים דף צד.) משמע דמשתשקע החמה עד צאת הכוכבים ארבע מילין וחשיב ליה במדידת היום דמפרש רבינו תם דמשקיעה משמע תחילת שקיעה שהחמה מתחלת ליכנס בעובי הרקיע ואתי שפיר דאיידי דבסמוך קתני גבי בשר קדשים קלים ובבשרם משתשקע החמה של יום שני דהיינו על כרחך צאת הכוכבים תני נמי האי לישנא גבי דם אף על גב שחלוקין זה מזה:
[ועיין תוס' שבת לה. ד''ה תרי תילתי מיל ותוס' פסחים צד. ד''ה ר' יהודה ותוס' מנחות כ:
ד''ה נפסל]:

הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ

Traduction

The Gemara challenges: But he requires this verse

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source